הכל אודות רשלנות רפואית

העובדות מראות שאחד מבין עשרה תינוקות שנולד בישראל מוגדר כ"פג". המדובר הוא במצב בו הלידה נעשית לפני השבוע ה-37 של ההריון, מספר שבועות טרם המצב ה"נורמלי", בו הלידה נעשית בסביבות השבוע ה-40 של ההריון. לידה שכזו כולתת בתוכה לא מעט סיכונים, הן עבור האישה והן עבור התינוק. אלא שבמקרים מסוימים הנזק שנגרם נובע מהתנהלות שאינה תקינה של הצוות הרפואי – מצב המוגדר כרשלנות רפואית לכל דבר ועניין.

על לידת פגים

לידת פגים, כאמור, מכניסה אותנו לשדה משחק שהוא הכול חוץ מפשוט. ידועים כיום לא מעט גורמי סיכון ללידת פגים, ובכלל זה היריון ברמת סיכון גבוהה, בעיות ברחם, מחלות רקע, הריון מרובה עוברים, צריכה ממושכת של אלכוהול או סמים, גיל הנמוך מ-18 וגבוה מ-35 ועוד. בהמשך לכך, לידת פגים מתבצעת עוד טרם מערכות הגוף החיוניות מסיימות את התפתחותן. כתוצאה, רשימת הסיכונים כאן ארוכה בכל קנה מידה, כשביניהם ניתן למנות שיתוק מוחין, בעיות במערכות הנשימה או העיכול, בעיות ראייה, פיגור שכלי, זיהומים וכיוצא בזה.

על כל פנים, מיד לאחר לידת פגים יש צורך בנקיטת אמצעים מיוחדים בבית החולים, כפי שנעשה במחלקות ייעודיות הקיימות לצורך זה. התינוק נשמר באינקובטור, אשר התפקיד שלו הוא לדמות ככל האפשר את הסביבה ההתפתחותית המאפיינת את רחם אימו, לספק לו הגנה מפני חיידקים וזיהומים, לספק לו חמצן כאשר מערכת הנשימה שלו אינה מפותחת מספיק ועוד. לא פעם, כאשר הרופאים מבינים כי רמת הסיכון עבור התינוק או האם גבוהה במיוחד, כפי שמתגלה במהלך הבדיקות או בהתאם למאפיינים הספציפיים של האם, עלולים הם להמליץ על הפלה מלאכותית. נסיונות חשובים אחרים הם לעכב את הלידה ככל האפשר, כפי שניתן לעשות כיום במספר אמצעים: שמירת הריון, שכיבה צידית של האם, נטילת תרופות המונעות את כיווצו של הרחם, שינוי הרגלי התזונה ועוד.

בנקודה הזו, ראוי להתייחס לכך שגם אם הטכנולוגיה בה נעשה כיום שימוש בתחום הרפואה הגבירה את הסיכויים לגדילתו התקינה של התינוק, אחוז הפגים ביחס לילדים ה"תקינים" נמצא דווקא במגמת עליה, מה שבהחלט עלול להכניס לתמונה נזקים, ועקב כך – גם רשלנות.

מאפייני תביעות הרשלנות הרפואית

רשלנות רפואית במקרה של פגים, כמו במקרים רבים אחרים, מבוססת על מספר תנאים בסיסיים שצריכים להתקיים. ראשית, נזק חריג שנגרם לתינוק או לאם – מכיוון שההליך גם כך כולל בתוכו סיכונים, ההתייחסות תהיה לנזקים שניתן היה למנוע באמצעות התנהגות "סבירה" של הצוות הרפואי. כתוצאה מכך, נדרש להוכיח את עצם ההתנהגות הרשלנית, ואת הקשר הישיר שקיים בינה לבין הנזק שהוכח.

הרשלנות הרפואית יכולה להתבצע בכל אחד משלבי לידת הפגים: החל מהשלב שבו מעריכים את הסיכונים ומנחים את האם כיצד להתנהל, דרך מהלך הלידה בפועל ועד לימים בהם התינוק נשמר באותם אינקובטורים. על הצוות הרפואי להיות ער לבעיות שמתעוררות במהלך הלידה, ולהגיב בהתאם על מנת למנוע נזקים הנגרמים לתינוק, שעשויים, כאמור, להיות בלתי הפיכים.

מצב אחר של רשלנות רפואית הוא זה שבו הרופא שמלווה את האישה במהלך ההריון אינו נותן את הדעת על כל אותם תסמינים, שעלולים להעיד על הלידה המתקרבת, מה שמביא לחוסר היערכות מצידו, ולהכנה שאינה נכונה של האישה. הרופא חייב לבצע את הבדיקות הרלוונטיות, אך גם להקפיד להקשיב לדיווחיה של האישה, ולפעול על פיהם.

חשוב להתייחס לכך שסכומי התביעות בגין רשלנות רפואית במקרה של פגים נוטים להיות גבוהים במיוחד. את כתב התביעה מרכיבים, פעמים רבות, משתנים דוגמת ההוצאות הכספיות עבור הטיפולים ושיקום הילד, אובדן השתכרות בעתיד, סכומים עבור עזרה אישית וטיפול בילד וכיוצא בזה.


צור קשר!

הבהרה

המידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות ייעוץ מקצועי. על הקורא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ אישי. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של עורך דין מומחה. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.

Back to Top