הכל אודות רשלנות רפואית

רשלנות במתן תרופות

»
»

הטיפול הרפואי, מעצם היותו כזה, מבוסס פעמים רבות על שימוש בתרופות. מה שקל מאד להתעלם ממנו הוא שתרופות, במצבים מסוימים, עלולים להרוג. הנתונים הבלתי נתפסים מצביעים על כך שבארצות הברית נפטרים מדי שנה כמעט 45,000 איש מטעויות במתן התרופות עבורם. בישראל, מראה הסטטיסטיקה שמדי יום נעשות לא פחות מכ-350 טעויות מהסוג הזה, במחלקות הפנימיות של בתי החולים בלבד, מה שמביא ללמעלה מ-1,800 נפטרים מדי שנה.

ההשלכות של מתן תרופות עלולות להיות, אם כן, הרסניות במיוחד עבור הגוף. כאשר הדבר מתרחש, עם זאת, עומדת פעמים רבות האפשרות עבור הצד הנפגע להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד גורמים שונים, תביעה שבכוחה להגיע לסכום של מיליוני שקלים.

כיצד ניתן לטעות במתן תרופות?

לא קשה למצוא סיבות בגינן טעויות במתן תרופות נפוצות גם כיום, בעידן בו חלק ניכר מהניהול של בתי החולים מתבצע באמצעים ממוחשבים. הטעות העיקרית הראשונה היא מתן תרופות שאינן מתאימות למצבו של המטופל, או למאפיינים אחרים שלו. סכנה גדולה במיוחד היא הענקת תרופות מסוג מסוים לחולה הרגיש אליהן, על כל התופעות השליליות שנגרמות עקב כך, ובכלל זה החמרה משמעותית במצבו של החולה. סכנה אחרת היא חוסר ידע לגבי תרופות אחרות שלוקח המטופל במקביל, כאשר נטילתן במקביל לאלה המסופקות עלולה להיות הרסנית עבור מערכות הגוף השונות.

הרופא יכול לטעות, בהמשך לכך, גם בקביעת מינון נטילת התרופה. כאן, אין מקום לטעויות, שעה שנטילת יתר של התרופות כולל בתוכו אינספור מחלות. הדבר בולט, למשל, בתחום הפסיכיאטריה, בו מוגשות תביעות רבות מדי שנה עקב קביעת מינון גבוה מדי, מה שמביא לנזק מוחי לא מבוטל לאדם, כמו גם להתמכרויות. משגה נפוץ נוסף של רופאים הוא מתן תרופות למטופל תוך התעלמות מתופעות לוואי שלהן, בייחוד כאלה הרלוונטיות ביותר עבור אותו המטופל.

חשוב להדגיש שחייבים לתת את הדעת גם על ההתנהלות התקינה של הגורם המספק את התרופה, בין אם רופא ובין אם רוקח, אל מול המטופל – במה שנכנס לתחום של הסכמה מדעת. נדרש להעניק הסבר מקיף על אופן נטילת התרופה: בעל פה, על המרשם עצמו או על התרופה (בחלק מהמקרים). מכיוון שאי הענקת הידע הזה כרוכה בשלילת האוטונומיה של המטופל, עלולה להיות מוגשת תביעת רשלנות רפואית.

טעויות בשלב האספקה למטופל

אפילו כאשר הרופא רושם עבור המטופל שלו תרופה מתאימה שאינה כוללת בתוכה סכנות עבורו, המצב עלול להסתבך כאשר מגיע הרגע בו המטופל לוקח את התרופה בפועל בבית המרקחת. הרוקח עלול, למשל, שלא להבין את כתב היד של הרופא, או לשלוף במשגה תרופה אחרת מהמדף. בהקשר הזה, יש לציין שהמעבר למערכות ממוחשבות בחלק מהמוסדות הרפואיים בישראל הביא להפחתה של כ-75% בטעויות הנובעות מרישום לא ברור של שם התרופה, אך עדיין לא צמצם אותן לחלוטין.

טעות אפשרית נוספת, מהבחינה הזו, נוגעת לתרופות שמסיבה זו או אחרת אינן מוגשות למטופל באריזה המקורית שלהן, מה שמביא לכך שמדובר בפועל בתרופות שונות בתכלית. גם מצב שכזה הוא מצב רשלני, הנוגע פעמים רבות לחברות התרופות עצמן.

דגשים בדרך להצלחת התביעה

ראוי להדגיש, בנקודה הזו, שעל מנת לתבוע אחד מהגורמים בשרשרת אספקת התמונות, החל מהרופאים, דרך הרוקחים ועד לחברות התרופות, נדרש להוכיח מספר דברים. ראשית, את ההתנהגות הרשלנית של אותו גורם. לאחר מכן, מתמקדת התביעה בהוכחת הנזק שנגרם למטופל, ומציאת הקשר המובהק בין הטעות במתן התרופות לנזק. זו גם הסיבה שהמלצה ברורה היא לא להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, על אחת כמה וכמה כזו הנוגעת לתחום "נזיל" דוגמת תרופות, ללא עורך דין הבקיא בתחום.


צור קשר!

הבהרה

המידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות ייעוץ מקצועי. על הקורא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ אישי. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של עורך דין מומחה. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.

Back to Top