רשלנות רפואית

במצבים בהם נגרמים לאדם נזקי גוף עקב מקרה של רשלנות רפואית, מעניק לו החוק את הזכות לתובע את הגורם לנזק בגין הנזקים שנגרמו לו. התביעה בגין נזקי גוף נקראת תביעת רשלנות רפואית.

הגורם האחראי למקרה רשלנות רפואית יכול להיות כל אדם העוסק במקצועות הקשורים בתחום הרפואי, גם אם הוא אינו רופא. התחום כולל אחיות, טכנאי רנטגן, רוקחים, לבורנטים ועוד.

הוכחת רשלנות רפואית

חובת הוכחת רשלנות רפואית מוטלת על הנפגע. על התובע להוכיח כי:

• הגורם שנגדו נטענת הרשלנות חב לנפגע חובת זהירות
• הגורם שנגדו נטענת הרשלנות הפר את חובת הזהירות אותה הוא חב לנפגע.
• נגרם לנפגע נזק גוף.
• קיים קשר סיבתי בין נזק הגוף של הנפגע לבין הפרת חובת הזהירות של הגורם שנגדו נטענת הרשלנות.

על מנת לקבוע האם באמת מדובר בארוע של רשלנות רפואית או לא, משתמשים בתי המשפט בחוות דעתם של מומחים בתחום הרלבנטי לצורך קביעת קיום הרשלנות והערכת רמתם של נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מן הרשלנות.

התיישנות תביעות נזקי גוף

על הנתבע להגיש את תביעתו במהלך 7 שנים מיום התגבשות העילה לתביעה. התגבשות העילה מוגדרת בתור היום בו נודע לתובע כי קיים קשר בין הטיפול הרשלני לבין נזקי גוף מהם הוא סובל. חריג לתנאי זה הוא מצבים בהם הרשלנות פגעה בקטין, אז תחל תקופת ההתיישנות רק בהגיעו לגיל 18.

פרטי נזק בגינם ניתן לתבוע פיצויים

קיימים מספר סעיפים בגינם ניתן לתבוע פיצוי בגין רשלנות רפואית. הנה כמה מהם:

• כאב וסבל - נזק שאינו ממוני
  בתקנות מוגדר סכום קבוע הנובע מגובה נכותו הקבועה (צמיתה) של הנפגע, מספר ימי האשפוז בעקבות הרשלנות וגילו של הנפגע. במידה ולא נקבעה לתובע נכות קבועה, יכול בכל זאת בית
  המשפט לקבוע לו פיצויים כאילו היה נכה בשיעור 10%.
• הפסד השתכרות
  במידה והנפגע איבד הכנסות או ששכרו נפגע בגין רשלנות רפואית. במקרים בהם נקבעה לנפגע נכות קבועה, רשאי הנפגע לתבוע גם בגין אובדן הכנסות עתידיות.
• עזרת הזולת
  במידה והנפגע נזקק לעזרה מן הזולת בשל הרשלנות הרפואית (אך רק במידה ולא היה נזקק לה ללא ארוע הרשלנות), רשאי הנפגע לתבוע פיצויים בכדי לממן עזרה זו.
• הוצאות
  הנפגע זכאי לתבוע החזר בגין הוצאות ישירות שנגרמו לו עקב רשלנות רפואית של הנתבע.