לידה אינה דבר פשוט אף פעם עבור האישה. אלא שיש מקרים בהם התמונה מסתבכת עוד יותר, ומבינים שלא ניתן להשלים את התהליך ללא שימוש במכשירים מיוחדים. לידת ואקום נכנסת לתמונה בנקודה הזו בדיוק. זהו הליך שאינו פשוט, וכזה שכולל בתוכו סיכונים אפשריים עבור האם והתינוק גם יחד. כאשר נזקים אלה נובעים מפגמים בהתנהלות של הצוות הרפואי, הרי שייתכן מאד שלפנינו מקרה מובהק של רשלנות רפואית.
מהי לידת ואקום?
לידת ואקום, בדומה ללידת מלקחיים, נכנסת לקטגוריה של "לידה מכשירנית": למעשה, כ-8% מכלל הלידות כיום כוללות שימוש במכשירים אלה. המטרה כאן היא להתמודד עם מקרים בהם הלידה לא מתבצעת בהתאם לתכנון – למשל, כשהתינוק נתקע בתעלת הלידה – ולהוציא את העובר באופן "מלאכותי" על מנת למנוע נזק וסיבוכים שונים. בפועל, הדבר נעשה באמצעות מכשיר ייעודי, עליו מורכבת כיפת גומי אותה מצמידים לראש התינוק. באמצעות פעולה של יניקת האוויר נוצר אותו ואקום המאפשר היצמדות מלאה, ומכאן ניתן לבצע משיכה של ראש התינוק, עד להשלמת הלידה.
כיום, חלק ניכר מהמצבים המצריכים לידת ואקום קשור להתארכות השלב השני של הלידה, כלומר, השלב המתרחש מהפתיחה המלאה ועד אשר העובר יוצא לאוויר העולם. האפידורל, בו נעשה שימוש תדיר כיום, "תורם" לכך במידה מבוטלת, כמו גם מחלות של האם שבכוחן להאריך את משך הלידה גם כן. מצבים אחרים המצריכים שימוש בואקום הם מצוקה עוברית, זיהום הקרומים בשק השפיר או היפרדות שליה.
הנזקים האפשריים של הלידה
כבר מסקירת ההליך של לידת ואקום, ניתן ללמוד על סכנות הנוגעות לו, שאינן פשוטות כלל וכלל. מבחינתה של האם היולדת, רשימת הנזקים כוללת בתוכה קרע בנרתיק, בצוואר הרחם או בשלפוחית השתן, שעשויים להיות בלתי הפיכים, ואף להביא למוות. תופעות אחרות אפשריות, חמורות לא פחות, הן דימום, חום גבוה, דלקות (למשל, בריאות, בדרכי השתן או בורידים) – והרשימה עוד ארוכה. העובדה המצערת היא שאחת לכ-1,000-2,000 מקרים נפטרת מטופלת כתוצאה מסיבוכים של הליכים אלה ואחרים.
ומה באשר לתינוק? ובכן, רשימת הנזקים האפשריים ביחס אליו רחבה גם כן. תופעת הלוואי הפשוטה ביותר, שלא מהווה סיבה לדאגה, היא שטף דם באזור ההצמדה בראש, מה שחולף לרוב מעצמו כעבור מספר ימים או שבועות. המקרה של דימום מוחי, לעומת זאת, חמור הרבה יותר, וכך גם שיתוק בעצבי הפנים. השלכות אחרות, שעלולות ללוות את התינוק כל ימי חייו, הן שיתוק מוחין או פיגור שכלי.
כך רשלנות רפואית נכנסת לתמונה
העובדות מראות שאחוז ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית מוגש מדי שנה עקב סיבוכי הריון, לא פעם ביחס ללידות ואקום. נקודת המוצא היא שאותם תסמינים עלול להיגרם עקב התנהלות שאינה מקצועית של הצוות הרפואי: למשל, ביצוע השאיבה בעוצמה שאינה מתאימה, או חוסר תגובה מספקת להשלכות שונות של התהליך. איחור שאינו סביר בביצוע הלידה, מעבר לפרק זמן סביר (הלידה מומלצת תוך פרק זמן של כ-30 דקות מרגע מציאת הסיבוך או קבלת ההחלטה), עלול להיכנס אף הוא להגדרה של רשלנות רפואית. גם בעצם ההחלטה לבצע לידת ואקום, יש להדגיש, עלולה להיות בעיה בחלק מהמקרים, מתברר, בסופו של יום, כי יש אלטרנטיבות בטוחות ויעילות יותר – ניתוח קיסרי, למשל. כמובן שבכל המקרים האלה יש להוכיח לא רק את ההתנהלות הרשלנית, אלא גם שהיא זו שהביאה לנזק, אם או לתינוק, כמו גם את עוצמתו.
רשלנות רפואית עלולה להיגרם גם מנסיבות "בירוקרטיות", אשר מקבלות חשיבות מכרעת גם כן. במידה והרופא לא מעניק לאם הסבר מפורט על ההליך, כולל הסיכונים שבו עבורה, הרי שזו עילה אפשרית לתביעה בגין רשלנות רפואית. הדברים אמורים גם לגבי היעדר תיעוד רפואי מלא, לכל אורך ההליך.
צור קשר!
