באם אתם סובלים מבעיה בריאותית מסוימת, סביר להניח שהכתובת הראשונה שלכם תהיה רופא המשפחה. גורם מקצועי זה אחראי על זיהוי ראשוני של המחלות או הבעיות הרפואיות, בהתאם לתסמינים ולמאפייני המטופל, והפנייתו, בחלק ניכר מהמקרים, לבדיקות או לטיפול אצל גורם מקצועי המומחה בתחום הרלוונטי. הבעיה מתחילה כאשר רופא המשפחה אינו עושה את עבודתו נאמנה, מה שעלול להביא לנזק, לעיתים אפילו חמור. אלו הם המצבים בהם נכנסים לשדה המשחק של הרשלנות הרפואית.
על רופא המשפחה
רופא המשפחה, ניתן לטעון, הוא מעין רופא "כללי", אליו נהוג להגיע כמוצא ראשון לאחר שחושדים שהמצב הבריאותי אינו מקסימלי. התפקיד של הרופא הוא להחליט האם המחלה נמצאת במסגרת הטיפולים שהוא יכול להעניק להם מענה בעצמו – למשל, באמצעות תרופות – או שמא נדרש לשלוח את המטופל לבעל מקצוע החולש על תחום ספציפי ברפואה, או לחילופין לבדיקות מקיפות במכונים רפואיים ייעודיים. לכן, הידע הרפואי של רופא המשפחה חייב להיות רחב, ולגעת בכל אחד מההיבטים המורכבים של הרפואה, גם אם לא בהכרח באופן יסודי דוגמת הרופאים הספציפיים הפועלים בכל תחום.
לאחר אותה הפניה לבעלי המקצוע, נדרש רופא המשפחה למעשה לרכז תחתיו את המעקב אחר הטיפולים המקצועיים, למשל בכל הנוגע לקבלת תוצאות הבדיקות המקיפות שמבצעים בעלי המקצוע, והחלטה על המשך הטיפול על פיהן. מיותר להדגיש, בהקשר הזה, שכאשר ההליך נפגם עקב חוסר מקצועיות או תשומת לב של רופא המשפחה, עלולים להיגרם נזקים מצטברים חמורים למטופלים. וכאן מתחילים לדבר על רשלנות רפואית ביחס לרופא המשפחה, ולסוגיה.
רשלנות הנובעת מאבחון הבעיה
רופא המשפחה, כאמור, לא יכול להיות בקיא ברמה המקסימלית בכל אחד מהתחומים המגוונים של הרפואה. מה שהוא כן צריך לעשות הוא לדעת מהן האבחנות האפשריות, ואל אילו בעלי מקצוע יש לשלוח את המטופל להמשך הטיפול. עם זאת, הוא לא תמיד עושה זאת על פי הספר: לעיתים תיחקור המטופל הוא לקוי, ובמקרים אחרים הוא מתעלם מתסמינים שקיימים ועלולים להשפיע על האבחנה הראשונית שהוא מבצע.
התוצאה, במקרים אלה, עלולה להיות אחת משתיים: איבחון שגוי של המטופל, או לחילופין אבחון מאוחר. בשני המצבים, המחלה עלולה להתפתח אצל המטופל בהיעדר הטיפול המוקדם, וליצור אצלו נזק בלתי הפיך. זו אחת הסיבות, אגב, בגינן תביעות רשלנות רפואית הנובעות מאיבחון לקוי של המחלה האפשרית עשויות להגיע לסכום של מיליוני שקלים.
רשלנות רפואית בטיפול
רופא המשפחה, כפי שטענו מעלה, יכול בהחלט להחליט לקחת על עצמו את הטיפול במספר לא מבוטל של מצבים רפואיים. גם כאן עומדת סכנה של רשלנות רפואית: רופא המשפחה עלול להעניק מרשם לתרופה שאינה מתאימה למחלה, לשגות במינון שלה או להתעלם מרגישות מסוימת של המטופל לתרופה. כל אלה עלולים לא רק להביא לתסמינים, לעיתים מסוכנים, אלא גם להקשות על ההתמודדות עם המחלה לאחר מכן.
רשלנות שמקורה במעקב
כפי שטענו מעלה, רופא המשפחה צריך להיות עם האצבע על הדופק בכל הנוגע למצבם הבריאותי של המטופלים שלו, ובהתקדמותם של הטיפולים מצד אחד, והמחלה מהצד האחר. חוסר מעקב, בהקשר הזה, עלול להיכנס אף הוא להגדרה של רשלנות רפואית: בין השאר, מדובר כאן על מצבים בהם הרופא אינו נותן את דעתו על קבלת התוצאות מהמומחים או המכונים הרפואיים, אינן בוחן את התוצאות בזמן הנראה כשסביר ואינו קובע, על פיהן, את המשך הטיפול.
חשוב לשים לב שבכל אחד ממקרי הרשלנות, נדרש להוכיח לא רק את עצם הרשלנות, אלא גם את הנזק הנגרם ממנה, וכמובן – שקיים קשר ישיר בין הרשלנות לבין אותו נזק.
צור קשר!
