העובדות מראות שמדי שנה, נפטרות לא פחות מכאלף נשים עקב סרטן השד, בעוד כ-4,000 נשים מתגלות כחולות במחלה. זאת ועוד, השכיחות של המחלה בקרב נשים רק גוברת: אם בעבר הייתה זו אחת מתשע נשים שעלולה לחלות בסרטן השד, כיום המספרים נושקים יותר לאחת מכשבע וחצי נשים.
גם אם קשה למנוע את התפתחות המחלה, אבחון מהיר ומקצועי של סרטן השד יכול להציל חיים, לא פחות. וכאשר יש טעות או איחור באבחון, נכנסים לא פעם לשדה המשחק של רשלנות רפואית.
חשיבות האבחון המוקדם
בעת אבחון סרטן השד, כמו באבחון סוגים אחרים של סרטן, יש חשיבות מכרעת לאבחון המוקדם. למעשה, בכ-90% מהמקרים בהם מגלים את הסרטן בשלבים הראשונים שלו, גדלים הסיכויים להתמודדות מלאה איתו, עד לרמה שבה האישה תוכל לחזור באופן מלא לשגרת החיים שלה. חשוב להדגיש, בהקשר הזה, שסרטן השד, באופן ישיר, אינו מביא לסיכון חיים (להבדיל מסוגים אחרים של סרטן), ועיקר הסכנה ביחס אליו היא בשליחת הגרורות הסרטניות לאזורים סמוכים, ובכלל זה הלב, הריאות או קשרי הלמפה. זו הסיבה שכדי להגביר את סיכויי התמודדות, רצוי לגלות את הסרטן בשלב 0 או 1 של המחלה, בהם הוא עדיין לא מתפשט לגרורות רבות מדי בגוף.
אבל כיצד אבחון סרטן שד נעשה בפועל? ובכן, האישה יכולה "לחשוד" שיש לה גוש בשד, באמצעות מישוש ידני שלו, ולפנות להמשך האבחון. הבדיקה הראשונית, בהקשר הזה, היא ממוגרפיה – צילום רנטגן של השד, תוך כדי לחיצתו בין שני לוחות. כאשר החשד לגידול ממשיך גם לאחר הבדיקה הזו, יש לעבור לבדיקות מקיפות יותר, דוגמת MRI או ביופסיה. על הבדיקה הספציפית מחליט הרופא במקרה נתון, בהתאם לממצאים שעלו עד כה ולמאפייני האישה.
המצבים המוגדרים כרשלנות רפואית
אחוז ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בישראל מדי שנה נוגע לאבחון סרטן השד, ורשימת המקרים שעלולים להביא לכך רחבה בכל קנה מידה. ובכל זאת, יש מספר מצבים מרכזיים הנכנסים לתמונה, בהתאם לשלבי האבחון השונים של המחלה. הנחת המוצא כאן היא שחשוב להוכיח לא רק את הרשלנות באבחון, אלא גם לעמוד על מימדי הנזק, וכמובן – להראות שיש קשר ישיר בין השניים. זו הסיבה שתביעת רשלנות רפואית מהסוג הזה מבוססת על חוות דעת רפואיות אלה או אחרות.
המקרה הנפוץ הראשון מתייחס לרופא אשר לא מפנה את האישה המגיעה אליו לבדיקת ממוגרפיה. בגילאים מאוחרים (40 ומעלה) על הרופא ליידע את האישה על קבוצת הסיכון אליה נכנסה מחמת גילה, וכשאינו עושה זאת עלולה, במצבים מסוימים, להיות מוגשת נגדו תביעה בגין רשלנות. הדברים אמורים גם למקרים בהם הוא מאמת גוש בשד בבדיקה ידנית, אך לא שולח את האישה להמשך בדיקות, שמטרתן לעמוד באופן מדויק על טיבו של הגוש. מצב אפשרי נוסף המוגדר לעיתים כרשלנות, בהמשך לכך, הוא מצב בו הרופא דווקא מפנה את האישה לביצוע הבדיקות, אך לא עוקב על כך שהן מבוצעות הלכה למעשה.
רשלנות ביחס לאבחון
רשלנות רפואית עשויה להיכנס לתמונה גם כאשר נעשה אבחון שגוי של כל אחת מבדיקות האבחון לסרטן השד שהוזכרו מעלה: באם הרופא מסיק באופן שגוי שהגידול שנמצא הוא שפיר ולא ממאיר, ולא מפנה אותה להמשך טיפול בגידול הסרטני, מדובר ברשלנות רפואית. כשזה נוגע לבדיקת הביופסיה, הרשלנות עלולה להיות הן בביצוע הבדיקה (שימוש במחט דביקה במצבים בהם נדרשת ביופסיה ניתוחית) והן באבחונה.
על כל פנים, עקב הנזק שנוצר כתוצאה מאבחון מאוחר או שגוי לגופה של האישה, ברור מדוע תביעות רשלנות רפואית מהסוג הזה נוטות להיות בסכומים גבוהים במיוחד, שמגיעים גם למיליוני שקלים. ככלל, ככל שהאיחור משמעותי יותר, וככל שסיכויי ההחלמה קטנים עקב כך, סביר שסכום התביעה יגדל.
צור קשר!
