אחת הבעיות הקשות אך הנפוצות ביותר, לצערנו, בקרב עוברים היא שיתוק מוחין. על פי הסטטיסטיקה, שלוש מתוך כל 1,000 לידות היא לידה שבסופה וולד עם שיתוק מוחין. מדובר בעניין קשה לעיכול מכל בחינה ומכל זווית, אך כאשר מסתבר שמצבו של התינוק נגרם בשל רשלנות רפואית, העוול הופך גדול עוד יותר.
מהו שיתוק מוחין?
למעשה, שיתוק מוחין הוא לא עניין מגובש אשר כולל תופעות בריאותיות קבועות, אלא קבוצה של מחלות או תסמינים אשר נכללים תחת אותה הגדרה: מצב בו האדם סובל מפגיעה קשה ביכולותיו המוטוריות.
שיתוק מוחין יכול לגרום לקושי בביצוע תנועות, לשיתוק של ממש בגפיים, לבעיה בטונוס (המתח והיציבות שמעניקים השרירים), לבעיות בראיה ובשמיעה ועוד. למעשה, ילד שנולד עם שיתוק מוחין, עלול להתקשות בצורה בלתי רגילה, גם בביצוע הפעולות הפשוטות ביותר, לאורך כל ימי חייו.
מתי ישנה רשלנות רפואית המתקשרת לשיתוק מוחין?
כאמור, שלוש מתוך כל אלף לידות, בממוצע, מסתיימת בוולד עם שיתוק מוחין. אך האם בכל המקרים מדובר ברשלנות? בהחלט לא. עד היום, הרפואה לא הצליחה לשים את האצבע על הגורם המדויק שמביע לתופעה הזו ולכן, גם היום קשה מאוד למנוע מצב כזה מבעוד מועד. כאשר אין תרופה מוכחת ומדויקת, קשה מאוד להילחם בתופעה.
אבל, עם השנים התגלו מקרים רבים אשר סביבם עלולה להתפתח בעיה בריאותית כזו: מצוקה נשימתית, בעיות אשר קשורות לחבל הטבור, דחיקה של אחד העוברים הצידה במקרה של הריון מרובה עוברים וכדומה – כל אלו עשויים להוביל או להגביר את הסיכויים של אותו עובר ללקות בשיתוק מוחין.
זו אחת הסיבות בגללה נערכת היום לכל אישה סדרה ארוכה של בדיקות הריון. אותן בדיקות עשויות ואף אמורות לאתר מצוקות בריאותיות כאלו ואחרות, אשר יאפשרו לצוות הרפואי למנוע מבעוד מועד מצב של מחסור בחמצן, למשל.
ומתי מדובר במקרה של רשלנות רפואית? אחד מתפקידיו העיקריים של הרופא המטפל, אשר מלווה את האישה לאורך כל ימי ההריון, הוא להתריע בפניה על בעיות שונות – כדי שתוכל להחליט האם להמשיך בהריון או לא. מדובר אמנם בסוגיה קשה מאוד להחלטה, אך רוב ההורים ירצו לכל הפחות לדעת מה מצבו של העובר, כדי לדעת האם להמשיך בהריון כסדרו או למנוע מהם חיים כמעט בלתי אפשריים.
כאשר הצוות הרפואי לא מגלה את הבעיה מבעוד מועד למרות שעל פי כל הסימנים ובהתאם לכל ההנחיות הרגילות היה אמור לגלות את הבעיה – זו עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. מקרה כזה מוגדר כהולדה בעוולה: לידה של תינוק אשר סובל מליקויים כאלו ואחרים, כאשר להורים לא היה כל מושג על כך ולא הייתה בידיהם האפשרות להחליט האם להפסיק את ההריון ולחסוך מהתינוק ומסובביו את הסבל הצפוי להם בהמשך חייהם.
מה אפשר לעשות כדי למנוע מקרים כאלו?
בבסיס העניין, בוודאי תחשבו לעצמכם: 'אין לי שום סיכוי למנוע מקרים כאלו, משום שאינני רופא ואיני יכול לנתח או לאבחן מצבים כאלו בעצמי. אני נתון כולי לחסדי הרופא, ואם הוא טעה – אין לי שום אפשרות למנוע זאת'.
אך הנחה זו אינה נכונה: אם לאורך כל ההריון תדרשו לעבור את הבדיקות החיוניות, אם תדווחו לרופא על כל הרגשה לא מובנת או אפילו תחושה של מצוקה שמשדר העובר – תראו לרופא שאתם שמרים על ערנות, ותבטיחו שכך גם הוא ינהג. אין זה אומר שתמנעו כל רשלנות באשר היא, אך לפחות תקטינו את הסיכוי לכך למינימום האפשרי מבחינתכם.
צור קשר!
