מעצם היותם כאלה, ברורה האחריות הגדולה של בתי החולים: זהו המוסד הרפואי אשר בו אנחנו מפקידים את החיים שלנו, לא פחות. ואכן, מספר המקרים בהם בתי החולים מסייעים לנו לשמור על בריאותינו, לעיתים למצב של הצלת חיים, הוא פשוט אינסופי. אנחנו נתייחס כאן דווקא למקרים ההפוכים, שבהחלט שכיחים, בהם בית החולים מתנהל באופן שאינו מקצועי, וגורם בכך לנזקים משמעותיים למטופלים – לעיתים עד לרמה של מוות. מקרים אלה עשויים בהחלט להיכלל תחת ההגדרה של רשלנות רפואית.
ההיבטים המגוונים של רשלנות בבית החולים
רשלנות רפואית בבתי החולים, חשוב להדגיש כבר בנקודה הזו, יכולה לבוא לידי ביטוי לכל אורך התהליך אל האדם המגיע בשעריהם. עם זאת, את מירב תשומת הלב מרכזים הטיפולים השונים, ובראשם הניתוחים. הגם שלכל ניתוח יש רמת סיכון מסוימת, כאשר הוא מבוצע באופן שאינו מקצועי, וכאשר נגרם עקב כך נזק משמעותי למטופלים, נכנסים לשדה המשחק של הרשלנות הרפואית. במצב הזה, יש להוכיח לא רק את עצם הרשלנות, אלא גם להראות שהיא גרמה לנזק מסוים, אשר על גובהו נדרש לעמוד גם כן.
תביעות אחרות המוגשות נגד בתי החולים בישראל נוגעות להליכי האבחון המקצועיים שנעשים שם. כאשר המדובר הוא באבחון שגוי או מאוחר של מחלה או בעיה בריאותית מסוימת, לא מן הנמנע שהדבר נובע עקב התנהלות רשלנית: אחרי הכול, מכשירי האבחון והטכנולוגיות המשמשים לצורך זה רחבים במיוחד כיום, כך שניתן לגלות כמעט את כל אחת מסוגי המחלות הידועות כיום בשלב מוקדם. במצב הזה, יחוגו התביעות לרוב סביב הטענה שהיעדר האבחון בזמן הראוי הביא להחמרת הבעיה הרפואית, כמו גם לתסמינים שונים שהיה ניתן להימנע מהם באמצעות אבחון מוקדם.
סוגיות אחרות של רשלנות רפואית קשורות להליך של בתי החולים אל מול למטופלים שלהם. התביעות עשויות להיות מוגשות במצבים בהם המטופל לא נמצא תחת השגחה מלאה, למרות שעל פי התקנות במצבים רבים יש להקפיד על כך. אין לשכוח שבית החולים הוא המקום שאחראי על שמירת בריאותם של המטופלים, כך שכל נזק הנגרם להם בתחומיו – אפילו אם המדובר בנפילה מהמיטה, למשל – מהווים לא פעם דבר רשלנות רפואית.
ההליך ה"בירוקרטי" אל מול המטופל נכנס גם הוא לתמונה, בין השאר בדמותם של טפסי ההסכמה, הדרכת המטופלים או הבהרת כל הסיכונים שבטיפול מסוים, כמו גם אלטרנטיבות שונות המוצעות עבורו.
את מי בכלל תובעים?
בישראל, ניתן למצוא שלושה סוגים עיקריים של בתי החולים, כך שהתביעה בפועל נעשית אל מול גורם אחר בכל אחד מהמקרים. הסוג המרכזי הראשון הוא בתי חולים הנמצאים בבעלות ממשלתית, מה שמביא לכך שהתביעה תהיה מוגשת אל מול משרד הבריאות, כמו גם החברה המבטחת אותו. במקרה של בתי חולים הנמצאת בבעלות אחת מבין קופות החולים הפועלות בישראל, תיעשה התביעה אל מול הקופה באופן ישיר, או לחילופין החברה המבטחת אותה. הסוג האחרון הוא בתי חולים פרטיים, כשגם כאן האפשרויות הן לתבוע את המוסד הרפואי באופן ישיר, ושוב – את חברת הביטוח שלו.
מאבק משפטי לכל דבר ועניין
המציאות מראה שמדי שנה מוגשות תביעות רבות נגד כל בית חולים בישראל. המשמעות של כך היא אחת: בתי החולים, שהפכו להיות "מורגלים" בתביעות אלה, מחזיקים בסוללה מרשימה של עורכי דין ויועצים משפטיים. כתוצאה, התביעה עלולה להפוך למאבק משפטי, לעיתים כזה הנמשך שנים ארוכות.
בתנאים אלה, ברור מדוע לא ניתן לחשוב על תביעה כנגד מוסד גדול כמו בית חולים (להבדיל מהמטפלים הפרטיים), ללא עורך דין מקצועי הפועל בתחום, כמו גם חוות דעת של גורמים רפואיים, בהתאם למקרה הספציפי.
צור קשר!
