לידה אינה דבר פשוט אף פעם עבור האישה. למרות התפתחות הטכנולוגיה, הסיכוי שמשהו ישתבש במהלכה קיים גם קיים. אחד המצבים המסוכנים ביותר, מהבחינה הזו, הוא המצב של מצוקה עוברית, שעלולה להביא לנזקים בלתי הפיכים לתינוק, ולעיתים אפילו למוות. כאשר הצוות הרפואי אינו מזהה את המצוקה הרפואית או אינו מגיב לה כראוי, עלול המקרה להתברר, בסופו של יום, כמקרה של רשלנות רפואית.
מהי מצוקה עוברית?
מצוקה עוברית, ברמה הכללית, היא מצב בו יש בעיה באספקת החמצן שמקבל העובר במהלך ההריון או הלידה, מה שבא לידי ביטוי בשינוי שאינו רצוני בפעימות הגוף שלו: למשל, ירידה רצופה וקיצונית בפעימות הלב, מבלי שהן עולות חזרה, או הגברת הפעימות לקצב החורג מהממוצע במידה ניכרת.
למצב הזה עלולים להיות לא מעט גורמים, ובכלל זה תנוחה חריגה של העובר בתוך הגוף, קריעתו של רחם האישה, בעיות נקודתיות בחבל הטבור, לידות מרובות שעברה האישה – והרשימה עוד ארוכה. מה שחשוב לא פחות, לענייננו, הוא שהמצוקה הזו עלולה להביא לכך שהתינוק יסבול מנזקים חמורים, ביניהם שיתוק מוחין או פיגור שכלי. במצבים קיצוניים במיוחד, הוא אף עומד בפני סכנת מוות.
הסכנות שמאפיינות את הלידה, כמו גם הצורך בבקרה מלאה על תקינותה וקצב התקדמותה, מביאים לכך שנדרש מעקב מתמיד של הצוות הרפואי – רופאים, אחיות או מיילדות – על מצבו של התינוק. הדבר מתבצע, במהלך הלידה, באמצעות מוניטור המחובר לגוף האישה, ומאפשר ללמוד על המצוקה הזו. מצבי המצוקה יצריכו, לא פעם, לידה מכשירנית, מתן תוספת חמצן לאם או שינוי תנוחתה באופן מיידי. כאשר המצוקה מתרחשת במהלך ההריון, ומסיקים עליו באמצעות בדיקות אלה ואחרות, הפיתרון היחידי שיכול הצוות הרפואי לעשות הוא לחלץ את התינוק מגוף האישה בהקדם האפשרי, לפני שהנזק יתרחש או יחמיר, מה שמתבצע באמצעות ניתוח קיסרי.
כך הרשלנות נכנסת לתמונה
כבר מסקירת המאפיינים העיקריים של המצוקה העוברית, ניתן להסיק על מצבים הנוגעים אליה ואשר עלולים להיות מוגדרים כרשלנות רפואית. ראשית, מדובר על מצבים בהם הצוות הרפואי כלל אינו נותן את דעתו על המצוקה אשר מתרחשת, ואשר ניתן להסיק עליה, באופן וודאי, באמצעות מכשירי הניטור השונים. כשהאמצעים לאיתור המצוקה קיימים, הרי שחוסר תשומת לב הוא בלתי נסלח. על אותו עיקרון, גם מקרים בהם המצוקה העוברית מאובחן בשלב מאוחר יחסית, מה שכבר גורם לנזק לתינוק, מוגדרים לא פעם כרשלנות רפואית במלוא מובן המילה.
חשוב להדגיש שעצם הופעת המצוקה העוברית, כמעט בכל המקרים, אינה נובעת מהתנהלות לא נכונה של הרופאים, וקשה לטעון שהם אחראיים להיווצרותה. אבל, וזה אבל גדול מאד, מהירות ואופן התגובה של הצוות הרפואי ייבחנו גם הם בזכוכית מגדלת כאשר נגרם, בסופו של דבר, הנזק לתינוק. המדובר הוא במצב המחייב פעולה מיידית ומקצועית, ובו כל שנייה או היסוס עלולים להיות הרסניים. מצבים בהם הצוות הרפואי אינו מתמודד עם המצוקה באופן שיאפשר לו למנוע אותה, מוגדרים, בהמשך לכך, כרשלנות רפואית.
על כל פנים, ראוי להדגיש שעל מנת שתביעת רשלנות רפואית אכן תתקבל, נדרש הצד התובע להוכיח מספר דברים. הכול מתחיל מעצם קיומה של הרשלנות, בהתאם לתרחישים שהועלו מעלה (ותרחישים אפשריים אחרים). בנוסף על כך, נדרש להוכיח את הנזק שנגרם, כמו גם את הקשר הישיר שבין הרשלנות לבין הנזק. מכאן, שהחלק הארי של התביעות כולל בתוכו חוות דעת מקצועית של גניקולוג מומחה, שמפרט על הכשלים ונזקיהם. תביעות רשלנות רפואית נמשכות לא פעם שנים ארוכות, וסכום התביעה עשוי להגיע, ובצדק גמור מבחינתם של התובעים, גם למיליוני שקלים.
צור קשר!
