בישראל, נערכים מאות אלפי ניתוחים מדי שנה. בין אם המטרה שלהם רפואית היא אסתטית, ברור שמדובר בהליך שאינו פשוט כלל וכלל, וכזה הכולל בתוכו אי אילו סיכונים. הבעיה היא שלעיתים נגרם נזק משמעותי למטופל עקב התנהגות החורגת מהסבירה על ידי הרופא המנתח. במצב הזה, כמו גם במגוון מצבים אחרים, עלולות להיות מוגשות תביעות בגין רשלנות רפואית.
ראשית: ניתוחים נפוצים בישראל
בנקודה הזו, ראוי להדגיש ששדה המשחק אליו נכנסנו ברגע זה נחשב לרחב בכל קנה מידה. ניתן למצוא כיום אינספור סוגי ניתוחים, ברמות מורכבות שונות. כל ניתוח, בהמשך לכך, מבוסס על הליך שונה לחלוטין, וכולל בתוכו סכנות אפשריות מגוונות. עם זאת, כדי למפות מעט את תחום הניתוחים, ניתן לבצע חלוקה לקבוצות העיקריות הבאות:
- ניתוחים אורתופדיים - לרבות ניתוחי גב או ברך, החלפות מפרקים וכיוצא בזה.
- ניתוחים קרדיולוגיים - ניתוחי לב או מעקפים, הליכים מורכבים דוגמת צינתור ועוד.
- ניתוחים נוירוכירוגיים - ניתוחים הנערכים בראשו או במוחו של המנותח.
- ניתוחי לידה - ביניהם ניתוח קיסרי או לידת מכשירים.
- ניתוחים בריאטריים - ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר, דוגמת קיצור קיבה או שאיבת שומן.
- ניתוחי עיניים - לרבות ניתוחי לייזר לשיפור הראיה, או ניתוחי קטרקט.
- ניתוח פלסטי - מגוון ניתוחים לשיפור חזותו של המטופל, דוגמת ניתוח אף, הגדלת חזה וכדומה.
בהתחשב באיברים החיוניים שנכנסים לתמונת הניתוחים, ברור מדוע נזק הנגרם כתוצאה מפגמים בהליך עלול להיות משמעותי, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית. וכאן בדיוק צריך להתחיל ולדבר על מקרים אפשריים נפוצים של רשלנות רפואית לפני, במהלך או אחרי ניתוח.
רשלנות רפואית במהלך הניתוח
כפי שטענו מעלה, ניתוחים רבים כוללים בתוכם ביצוע פעולות מורכבות, לעיתים מסכנות חיים. לכן, אין זה הכרח כי גם אם יתרחש הנזק למטופל במהלך הניתוח וכתוצאה ממנו, יהיה המדובר הוא בהכרח במקרה של רשלנות רפואית בניתוחים. עם זאת, ניתן להבחין במספר מצבים במהלך הניתוח בהם הצוות הרפואי אינו פועל במיומנויות או בזהירות הנדרשת ממנו, כפי שמצופה מרופא "סביר, נבון וכשיר", כפי שמוגדר, בנסיבות המסוימות של כל מקרה. זאת בהתססס על מקרים קודמים, ההליך המקובל והידע הקיים בוודאי בספרות המקצועית בנושא.
על אילו מצבים מדובר? ובכן, המצב הראשון הוא חוסר תיאום בין הצוות המקצועי המבצע את הניתוח, כפי שעלול להתרחש בין הרופא המנתח, הרופא המרדים או האחיות, מה שפוגע בתוצאותיו. מקרה נפוץ אחר של רשלנות הוא שימוש בכוח אדם או בציוד שאינם מתאימים לסוג הניתוח הספציפי או למצבו של המנותח (למשל, שימוש בחומרי הרדמה מבלי לדעת שהמנותח אלרגי אליהם).
במקרים מסוימים, משאיר הצוות המנתח בגופו של המטופל עצמים זרים, שמטבע הדברים אינם צריכים להיות בו. בין אם המדובר הוא בצינוריות או בכלי ניתוח, ברור שהשארתם עלולה להביא לנזק משמעותי לגופו של המנותח, ולתביעות עוקבות בגין רשלנות רפואית.
תוצאות הניתוח
כל ניתוח, כאמור, נועד למטרה חשובה במיוחד. אלא שלעיתים, אפילו אם ניכר כי התהליך מתבצע על פי הספר, התוצאות רחוקות מלהשביע רצון. כך, למשל, המקרה של ניתוחים פלסטיים, בהם התוצאות של האיבר המנותח אינו אסתטי, או שונה מהציפיות של המנותח טרם הטיפול. במקרה של ניתוחים כירוגיים מורכבים, ברור כי חוסר הצלחה עלול להיות הרסני פי כמה עבור האיבר המנותח, או מערכות הגוף כמכלול.
רשלנות הנוגעת להליך אל מול המנותח
הנחה חשובה נוספת היא שעל המנותח לדעת מראש את מאפייני ההליך שהוא צריך לעבור, על כל הסכנות האפשריות שבו. חובת הגילוי של הרופא היא לסיכויי ההצלחה של הניתוח, להבהרת האופציות הטיפוליות האחרות עבור המטופל, וכמובן – לחתימתו של המנותח העתידי על טופס ההסכמה לאחר שהוסברו לו אלה. כאשר ההליך ה"בירוקרטי" הזה אינו מתבצע, מסיבה זו או אחרת, לא מן הנמנע שמדובר ברשלנות רפואית מצידו של הרופא המנתח.
צור קשר!
